11
1 עד מהרה נודע לשליחים ולשאר האחים ביהודה שגם הגויים נושעים על־ידי האמונה במשיח.
2 כשחזר פטרוס לירושלים החלו היהודים המשיחיים למתוח עליו ביקורת.
3 ”אתה ביקרת בביתם של גויים, ואפילו אכלת איתם!“ טענו.
4 ואז סיפר להם פטרוס את הסיפור כולו – מראשיתו ועד סופו:
5 ”יום אחד בשעה שהתפללתי ביפו ראיתי חזיון: סדין גדול, קשור בארבע קצותיו, הורד מן השמים.
6 בתוך הסדין היו כל מיני חיות, זוחלים ועופות טרפים.
7 לאחר מכן שמעתי קול מן השמים שקרא: ’קום, פטרוס, שחט ואכול!‘ “
8 ” ’חס וחלילה, אדוני!‘ עניתי. ’מעולם לא אכלתי אוכל בלתי כשר או טמא!‘
9 ”אולם אותו קול מן השמים חזר ואמר: ’אם אלוהים אומר שמשהו מסוים טהור, סימן שהוא טהור. אתה אל תקרא לו טמא!‘
10 ”חזיון זה חזר ונשנה שלוש פעמים, ולאחר מכן הועלה הסדין לשמים.
11 באותה שעה הגיעו אל הבית שבו התארחתי שלושה אנשים שנשלחו מקיסריה,
12 ורוח הקודש אמר לי ללכת איתם ללא היסוס, למרות היותם גויים! ששת האחים האלה הצטרפו אלי, וכעבור יום הגענו לקיסריה – לביתו של האדם ששלח את השלושה.
13 הוא סיפר לנו שמלאך ה׳ נגלה אליו וציווה עליו לשלוח אנשים ליפו, כדי למצוא את שמעון פטרוס.
14 ’הוא יאמר לך ולבני ביתך כיצד תוכל להיוושע!‘ אמר לו המלאך.
15 ”כשהתחלתי לבשר להם צלח רוח הקודש על הנאספים, בדיוק כפי שצלח עלינו בתחילה.
16 ואז נזכרתי בדברי האדון: ’יוחנן הטביל אתכם במים, אולם עוד זמן־מה תיטבלו ברוח הקודש‘.
17 ואם אלוהים נתן לגויים האלה אותה המתנה שנתן לנו, כשהאמנו באדון ישוע המשיח, מי אני שאתווכח אתו?“
18 דבריו של פטרוס השביעו את רצונם של היהודים המשיחיים, והם החלו להלל ולשבח את האלוהים. ”כן,“ אמרו, ”גם לגויים העניק אלוהים את הזכות לחזור בתשובה ולקבל חיי נצח!“
19 המאמינים אשר נמלטו מירושלים, בעת הרדיפה שהחלה לאחר מותו של סטפנוס, הגיעו בינתיים עד צור וצידון, קפריסין ואנטיוכיה. בכל מקום הם הכריזו על הבשורה, אבל רק ליהודים.
20 אך מאמינים אחדים, שנסעו מקפריסין וקוריניה לאנטיוכיה, סיפרו גם לכמה יוונים על האדון ישוע.
21 האדון ברך את מאמציהם, וגויים רבים האמינו באדון ישוע.
22 כששמעו על כך חברי הקהילה בירושלים, שלחו את בר־נבא לאנטיוכיה כדי לעזור למאמינים החדשים.
23 כשהגיע בר־נבא לאנטיוכיה וראה את מעשיו הנפלאים של ה׳, הוא נמלא שמחה רבה ועודד את המאמינים לדבוק באדון בכל מחיר.
24 בר־נבא היה אדם טוב לב, מלא רוח הקודש ובעל אמונה חזקה. באותה עת נוספו אנשים רבים לקהל המאמינים.
25 לאחר מכן נסע בר־נבא לטרסוס כדי לחפש את שאול,
26 וכשמצא אותו, חזר עמו לאנטיוכיה. השניים נשארו באנטיוכיה שנה שלמה ולימדו את המאמינים החדשים והרבים (שם, באנטיוכיה, החלו לכנות את תלמידי ישוע המשיח בשם ”משיחיים“).
27 באותה תקופה באו לאנטיוכיה נביאים אחדים מירושלים.
28 אחד מהם, אגבוס שמו, קם באחת האספות וניבא, בהשראת רוח הקודש, שרעב כבד יבוא על כל האימפריה הרומאית (נבואתו התגשמה בתקופת שלטונו של קלודיוס).
29 משום כך החליטו המאמינים באנטיוכיה לשלוח עזרה כספית לאחיהם ביהודה, כל אחד כפי יכולתו.
30 לאחר שאספו את התרומות מסרו אותן לבר־נבא ולשאול, כדי שיביאו אותן לזקני הקהילה בירושלים.